הדרך אל האבן שתשמור עליי

לקח לי בערך שבוע וחצי לעכל את הפוסט האחרון שלי… כיוון שלא הצלחתי לפענח למה יש לנו צורך
באמונה חזקה בחפץ. מה החפץ מנסה לתקן? או משתדל להסתיר ולהגן?
נזכרתי בי לפני 7 שנים והבנתי שזהו – הפחד.

הפחד שלי היה הפחד מהמוות.
כשאתה נפגש פעמיים עם מחלה קשה,לעניינו סרטן, בגיל צעיר קשה מאוד לא להתמודד עם הפחד מהמוות.
הוא מאמת אותך באופן ישיר עם עם המושג "מוות" כשכל האנשים הסובבים אותך בגילך מתייחסים לזה כאל מושג ערטילאי שרחוק מהם שנות אור.
כשהסתכלתי שוב ושוב באבנים ובפוסט הקודם שרשמתי הבנתי שהפחד המוחשי נותן לך לגיטימציה לסחוב עלייך אבנים
לכל מקום אפשרי ולהאמין בצורה מוחלטת שזה יעזור לך. המקום שבו אתה מגלה שהפחד הוא אמיתי זה המקום שבו האמונה הנאיבית נכנסת לתמונה.
"מותר לך", להאמין בכל דבר שנותן לך כוח לנצח את המחלה.

אני יכול לחלק את הפחדים שלנו בתור בני אדם לשתי קטגוריות בלבד:
1. פחדים מדברים שהם בשליטתנו כלומר, שיש לנו יכולת להשפיע עליהן ולגשר על הפחד ע"י מעשים אקטיביים.
2. ופחדים מדברים שאינם בשליטתנו. פחדים שאמורים להתממש אם נרצה ואם לא.

אנחנו בעיקר מפחדים ממה שלא בשליטתנו. ממה שאנחנו לא יודעים. ממה שעתיד לקרות ואין ביכולתנו לשנות. 

 

the fear of – death

 

the fear from – change

 

the fear from – the unknown

 

the fear of illness and lack of abillity to control your body  – suffocation

 

the fear of getting old – agroaphobia

by mataharii http://matahariii.deviantart.com/

 

the fear of global destruction – apocalypse

וכאן, נכנס בעיניי עולם הפנטזיה.

בתור חובב אדוק של עולם הפנטזיה בכל מישוריו בסרטים, באומנות, בספרים ובעיקר בהמון דמיון.
אני יודע שחלק מהתמודדות שלי עם המציאות הקשה, עם הלא הנודע ובעיקר עם הפחד נוצר בך עולם פנטזיה שלם
שמאפשר לך לקחת את כל אותם פחדים ולהכניס אותם לכדי סיפור דמיוני. הפחדים רוקמים עור וגידים והופכים לדמויות או לציורים או לאיזה סיפור שמתחולל לך בראש מבלי שאף אחד יידע עליו.
בחרתי להציג לכם חלק מאותם סיפורים שנותנים לי השראה ומציפים את הדמיון שלי. ואני מאמין שאותם אנשים שיצרו אותם חווים בתת המודע שלהם אם לא במודע את אותו תהליך שאני חוויתי.
המעבר מהפחד לפנטזיה.

Lord of the rings sketches

the future apocalypse

Namora of Atlantis